ביום ראשון האחרון ניתן פס"ד ראשון מסוגו , בית המשפט הגבוה לצדק נתן צו מוחלט (במקום צו על תנאי ) והורה על ביטול פרק י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית ,קרי מס ריבוי דירות .

הבטלות היא בטלות יחסית – היינו הליך החקיקה יחזור לדיוני וועדה לקראת קריאה שניה וקריאה שלישית .

 

פס"ד ניתן ברוב קולות , למעט כבוד השופט מני מזוז(שהיה בעבר יועץ המשפטי לממשלה) סברו כל שופטי העליון שדנו בתיק לרבות הנשיאה מרים נאור כי נחצה קו אדום ע" הממשלה.

 

בקצרה מהות העתירה –

משרדנו הגיש את העתירה – שני עורכי דין  עמלו למעלה מחודש על כתיבה  העתירה – הטענות שהועלו היו לפגמים פרוצדורליים , ופגמים מהותיים .

4 עתירות נוספות הוגשו בעניין זה , אחת ע" חברי האופוזיציה – בג"ץ איחד את כל העתירות לדיון אחד.

בג"ץ החליט כי הדיון יהיה על הפגמים הפרוצדורליים ולא המהותיים – ונתן צו על תנאי למדינה לבוא ולשכנע מדוע לא יבוטל החוק.

הכנסת והממשלה הציגו שתי עמדות מנוגדות – הכנסת טענה שנפל פגם בהליך החקיקה – כזה שיורד לשורש ההליך ויש לבטל את החוק . אך המסקנה לדעת היועץ המשפטי של הכנסת היא כי אין לבטל את החוק .

הממשלה הציגה מציאות שונה לחלוטין לשיטתה – הליך החקיקה היה בדרך מקובלת כדברי הפרקליטה מטעם הממשלה  "זה תמיד כך, מה לכם כי נזעקתם ?,, תהליך החקיקה היה אחד מהטובים! שהיו בכנסת "

 

פגמים בפרוצדורה :

העלנו טענות כי הפגמים היו כאלו שעקרון ההשתתפות ניפגע – בהתאם להלכת מגדל העופות -  חברי כנסת הצביעו תחת לחץ , ללא יכולת להבין את מורכבות החוק וההשלכות הקשות של החוק  ובעצם הליך החקיקה היה פסול .

בנושאי המהותי טענו טענות רבות , בקצרה אציין שתי טענות עיקריות :

פגמים במהות :

החוק מפקיע קניין – חל על אנשים (רובם פנסיונרים )  ובעצם החוק ביום בהיר חל על אנשים שכבר נמצאים בתוך הסיטואציה שיש בבעלותם 3 דירות – החוק חל רטרואקטיבית ואינו חל מהיום ואילך כלפי מי שירכוש דירה שלישית בעתיד  כפי שמצופה .

טענו כי הנוסחה שקבע המחוקק איננה שוויונית ובמקרים רבים גורמת לעיוותים רבים ולשווי עלות דירה ומיסוי לא ראלי .

טענו טענות רבות , אחת מהם שהחוק אינו חוקי ומטיל חזקה על זוג ידוע בציבור שגר בדירה משותפת סופרים את הדירה כדירה שלישית גם היא איננה רשומה על שם בן זוג- הדבר סותר הלכות אחרות של העליון .

פס"ד –

פסק הדין מהווה "כרטיס אדום " לממשלה , כדברי הנשיאה השופטת נאור "אם הליך החקיקה תמיד מתנהל כך ,הרי שהגיעה השעה לשנות זאת".

השופט סולברג שכתב את פס"ד , תיאר את מכלול הנסיבות שלא אפשר לחברי הוועדה  לגבש עמדה מושכלת ביחס להצעת החוק.

בעניין זה כפי שתאר כבוד השופט "נחצו קווים אדומים ", ייתכן שבשל הריסון והאיפוק שהפגינו השופטים עד כה, מנהג זה יצר תחושה של "הכל מותר" , הרשות המחוקקת איננה משמשת חותמת גומי של הרשות המבצעת , לא הכל מותר בהליך חקיקה ואין להפוך את היוצרות ולעשות את הרשות המבצעת למפקחת על הרשות המחוקקת המכתיבה לה את קצב עבודתה . במקום בו מתערערת ההפרדה בין הרשויות השלטון ,תפקידו של בית המשפט הוא "לשמור על כך כי כל רשות תפעל אך במסגרה שלה".

לכן טענה כבוד השופטת  חיות כי  היא מצטרפת לדעתו של השופט סולברג שכתב את פסק הדין ויש להחזיר את החוק להליכי חקיקה ראויים .

 

מסקנתי האישית :

בצל הסיפוק האישי מביטול החוק , ולאור הנאמר בתקשורת ע" שר האוצר ומנכ"ל משרדו ,"הריצה " הבלתי מרוסנת להמשך חקיקה בהולה של החוק, אני חש כי הלקחים לא הופקו, וכי שר האוצר נחוש להשיג תוצאה פוליטית ולכן כל האמצעים כשרים בדרך מבחינתו, הדבר מחייב אותנו האזרחים , להיות מעורבים , ולהשתמש בכל האמצעים הדמוקרטים העומדים לציידנו ויד רבים כאלה , למנוע משר האוצר לחוקק חוק מפקיע קניין!

חברי הכנסת קיבלו מנדט לייצג אותנו האזרחים , לפעול בשיקול דעת ובתבונה , ככל שהם אינם מבצעים את עבודתם , מדי בחירות יש לבחור מחוקקים אשר ישרתו אותנו נאמנה.

ביטול חוק מיסוי דירה שלישית